סומק

חמותי מתארחת אצלי למספר שבועות.
היא צריכה טיפול אינטנסיבי לאחר ניתוח, ולא יכולתי שלא להציע את עצמי.
אך על כך בטח עוד אכתוב הרבה בהמשך, היום אני עוד מנסה להתמקד בחיובי.

היום באמצע טיפול, היא ריחמה בפני על בנה, בעלי.
שהגיע אתמול מאוחר, והיה כל כך עייף שמייד עלה לישון.
לא הצלחתי להתאפק, וחיוך מטופש עלה על שפתיי, הסמקתי לזכר "העייפות" שלנו בחדר השינה אתמול.
לא היה לה דרך לדעת, שדיברתי איתו לפני. הוא ידע שאני מחכה לו, בוערת ומוכנה.
לא ידעה שלבשתי, במיוחד עבורו,
טייץ צמוד, שמבליט את עכוזי בדרך שמגרה אותו.
לא היה לה מושג, שלפני מספר ימים
נתתי לו לקרוא את הפוסט שכתבתי עליו. שהוא ידע, שלטובתו וטובתי הוא צריך להראות לי שגם הוא נרגש.
אז חגגנו בשקט, והבלעתי את הצעקות.
הוא נרדם מסופק ומרוצה.

חשבתי לחשוף בפניה שאין סיבה לדאגות.
אך החלטתי לא לזעזע אותה ברגע זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s