זיכרונות

אומרים שבגיל מבוגר מומלץ לכתוב את כל הזכרונות. למניעת דמנציה.
אני חוששת שעד שאגיע לגיל הזה כל הזיכרונות ישכחו ויתערבבו בינהם, כמו גלידה נמסה ביום חם, והשוקולד והוניל הופכים לנוזל חום אחד, שלא ניתן להבחין ולהבדיל בינהם.
היום אני עוד זוכרת.
זוכרת את המילים שבהם השתמשת כדי לשבות אותי, זוכרת את המפתח כשפתחת את ליבי, זוכרת איך ביקשת שאהיה שלך כל החיים. זוכרת איך התלבטתי אם ההחלטה נכונה. איך דחפתי אותך ממני ורציתי לברוח. כמה פחדתי..
אך כבר אחרי 10 שנים הצבעים מאבדים מחדותם, והזכרונות מתרחקים.
אני רוצה לכתוב את הסיפור הנפלא שלנו היום. כשכל זיכרון עוד מרגש אותי. כשכל זיכרון מזכיר לי עד כמה התמזל גורלי. וכמה אומץ היה לי להיכנס לתוך חיינו המשותפים.
התחלתי כבר פעמיים. אך מילותיי מעטות מדיי לתאר את פרצי הרגשות, את מערבולת התחושות. איני מצליחה לתאר את התשוקה והאהבה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s