פסח

 

נקו אותי לקראת החג,

תבעירו את החמיצות.

העובש שלה כיסה את לבי,

עד למימדי בדידות.

 

המריקו את חלונות התקווה,

מכתמי ידיים מטונפים.

לפחות עד השרב הבא,

אזכה לראות למרחקים.

 

השליכו לפח את כל הטינופת,

חוסר הבטחון והשיפוט הבלתי מתפשר.

השאירו לי רק את המילים,

את הרצון לייצור ולא לוותר.

 

תאווררו את נפשי מריחות כשלון,

תבשמו בריחות האביב.

אולי אז אעז לרדוף אחר החלום,

להגשים את ייעודי.

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s