הפסקת חשמל.
לאורם של הנרות הכל נראה כל כך שונה.
כאילו כיבו גם את המתח שלי, ואיפשרו לי לשחרר.
הייתי כל כך עצבנית וכעוסה היום, ודוקא החושך הרגיע אותי. הכניס אותי לאוירה רומנטית ורוחנית.
גם במראה השתקפותי לאור נרות נאה לי במיוחד. איני רואה את כל הפגמים הקטנים.
אוליי כדאי שיכבו לי את המתג לעיתים קרובות. אחזור אל העבר נטול המותרות, ואז אוכל לשמוע את ליבי פועם, להריח את השעווה סביבי.. להרגיש את עצמי.
אך כמה זמן אוכל למשוך בעלטה?
עד שארצה שוב את האור?
עד שארגיש כבר חנוקה ומפוחדת?
ובצללים אראה רק מפלצות?
